״אהלופדיה״

"קל יותר להכיר את המין האנושי בכללותו, מלהכיר את אדם בפרטיותו"

                                                                                                       (פרנסואה דה לה רושפוקו)

 

מטרת המיזם היא ליצור אנציקלופדיה ייחודית לבוגרי "אהל-שם" על מנת לשמר את הזיכרון הקולקטיבי מיום הקמתו של בית הספר. "בוגר אהל-שם" אינו עוד ציון דרך בקורות החיים; הוא מבטא שייכות למשפחה חוצת דורות, שבלִבּה חינוך איכותי וחברות לחיים. בוגרינו הם מאבני היסוד של החברה הישראלית. אנו רואים חשיבות עצומה בהנצחת ורישום המידע למען שיהיה זמין לדורות הבאים ולציבור המתעניין בהווה. תוצרי התיעוד יועלו לאתר הבוגרים של "אהל-שם".

 

כתיבת ערכים

כתיבת ערכים היא תרומה חשובה ומשמעותית לאתר הבוגרים של בית הספר.

כתיבת ערך אנציקלופדי  דורשת יכולת לעבוד באופן מדויק בהתאם למערכת כללים מוגדרת ולשלב את הידע בתוך תבנית מסוימת – הידע מותאם לתבנית, לא להפך.

הערך צריך לענות בראש ובראשונה על חמש המ"מים: מתי, מקום, מי, מה ומדוע – מהו נושא הערך, מתי והיכן מתרחשים הדברים, מי מעורב בהתרחשות, ומדוע הדברים מתרחשים. הקישור לדבר-מה הוא קונקרטי, כמו זמן, מקום ואדם, והאינטראקציה ביניהם היא דבר חיוני כדי שניתן יהיה להבין את הערך ולהפיק תועלת מקריאתו.

מתי: בערכים העוסקים באישיות יש להגדיר את שנות החיים. 

מקום: ממש כפי שכל ערך מתרחש בזמן מסוים או מתייחס אליו, כך הוא גם מתייחס למקום מסוים. דבר זה ברור מאליו כאשר מדברים על אנשים, על מקומות או על אירועים.

מי: כל ערך חייב להיות קשור לאדם מסוים, לקבוצת אנשים או לאזור מסוים שחיים בו אנשים, ולספר לקוראים דבר-מה עליהם.

מה: בהמשך לשאלה מתי קרה דבר מסוים, היכן ומי היה מעורב במעשה, כל ערך חייב לענות על השאלה המתבקשת מה קרה.

מדוע: זו השאלה הקריטית ההופכת כל ערך מצירוף סתמי של עובדות ואירועים לערך אנציקלופדי. לא די שנדע מה קרה מתי, היכן ועל-ידי מי – ערך טוב חייב לספק לנו מפתחות להבנת השאלה מדוע התרחשו הדברים כפי שהתרחשו.

 

מבנה הערך

לערך אנציקלופדי יש מבנה אחיד למדי. למבנה זה יש שתי מטרות עיקריות, הקשורות זו בזו: להעביר לקוראים מידע, ולעשות זאת כך שהקוראים יוכלו לאתר ולהפיק את המידע מהערך בקלות. הערך חייב להיבנות במתכונת של סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף. יש להציב בפני הקוראים שאלה מסקרנת ולנסות לענות עליה במסגרת הערך.

מבנה עקרוני נכון לערך יכלול שלושה חלקים: פתיח, חלק אמצעי וסיום. בסוף החלק התוכני של הערך יפורטו המקורות לכתיבתו ויובאו הפניות למידע נוסף עבור הקורא, כלומר אפשרויות ניווט שנועדו להקל עליו במעבר בין ערכים הקשורים עניינית זה לזה.

פתיח: הפתיח הוא חלק חשוב ביותר בערך. הוא חייב לעמוד במשימה הקשה של מתן מענה תמציתי לחמש המ"מים ולהיבנות כך שמי שיקרא רק את הפתיח, יצליח להפיק ממנו את המידע הבסיסי והחשוב ביותר שעליו ללמוד. תמונה או איור גרפי כלשהו המופיעים בראש העמוד עשויים לעתים קרובות להיות חלק חשוב בפתיח ולמצות עבור הקוראים את הדברים החשובים ביותר בערך.

חלק אמצעי: אחרי הפתיח, המשמש כִּמְתַאֲבֵן עבור הקוראים לקריאת הערך, יבוא התוכן עצמו.

סיום: לכל ערך צריך להיות סיום שיבהיר לקוראים ״כאן מסתיים סיפור המעשה של הערך״. הסיום יכול להיות בסיסי (לדוגמה, מותו של אדם, סיומה של תקופה, תוצאותיו של אירוע) או הפניה לקטגוריה הכוללת מידע נוסף.

 

פרקי מקורות ומידע נוסף

בכתיבה המדעית מקובל למקם בסיומו של מאמר את רשימת מקורותיו וכן הפניות למקורות למידע נוסף. בסיום הערך יימצאו ההפניות האמורות לפי הסדר הזה:

פסקה שכותרתה "ראו גם" – פסקה זו תכיל קישורים פנימיים לנושאים בעלי חשיבות הקשורים לערך וכן לפורטלים רלוונטיים.

פסקה שכותרתה "לקריאה נוספת" – פסקה זו תכיל רשימת ספרים שיש בהם מידע נוסף.

פסקה שכותרתה "קישורים חיצוניים" – פסקה זו תכיל קישורים לאתרים אחרים.

פסקה שכותרתה "הערות שוליים" – פסקה זו תכיל הן הערות שוליים המכילות הערות טקסטואליות, והן הערות המהוות אסמכתאות.

 

תהליך כתיבת הערך

בכתיבת ערך אנציקלופדי כדאי לעבוד באופן שיטתי בהתאם לשלבים מוגדרים.

לימוד וחקר

לפני שאתם מתחילים לכתוב, לִמדו על הנושא שבכוונתכם לכתוב עליו: התקופה ההיסטורית שהערך מתרחש בה, רוח הזמן, המדינה וכדומה.

רישום

בעת חקר הנושא מומלץ לנהל רישום בסיסי של המקורות על מנת שתוכלו לאתר את המקור לכל מידע או טענה משמעותיים שרשמתם ולאפשר לאחרים לעשות זאת גם כן, לאחר שהערך יפורסם. יש להשתמש במקורות מהימנים. על מנת להקל על אחרים לבחון את התוכן שיצרתם, מומלץ לציין בדרך כלשהי את הערכים שהסתמכתם עליהם בעבודתכם: בתקצירי עריכה, בדף השיחה, בהערות שוליים או בהערות מוסתרות.

התוויית המבנה

התוויית המבנה היא החלק החשוב ביותר בכתיבת הערך, והיא כוללת, בראש ובראשונה, את קביעת סדר הדברים: מה יבוא אחרי מה. זו המשימה שכותבים רבים, מתחילים ומנוסים, נוטים להיכשל בה, אך למעשה אין סיבה: יש מתכון פשוט ומוצלח כדי לבצע זאת. בכל ערך יש ללכת תמיד מן המוקדם אל המאוחר, מן החשוב אל השולי, מן הכלל אל הפרט, מן הגדול אל הקטן ומן החוץ אל הפנים.

כתיבת הפתיח

את הפתיח לערך עדיף לכתוב רק אחרי כתיבת הערך כולו. הסיבה לכך פשוטה: פעמים רבות, כאשר אתם מתחילים לבנות ערך ולמלא את תוכנו, אינכם יודעים לאן בדיוק יוליך אתכם הערך. ייתכן מאוד שתגלו עובדות חדשות ומפתיעות שיחייבו אתכם לשכתב את הפתיח כך שישקף אותן או שהדגשים בערך ישתנו. מאחר שהפתיח משמש גם פתיחה וגם מעין סיכום מראש של הערך, הוא יצטרך להשתנות כדי לשקף את השינויים. כתיבתו אחרי השלמת כתיבת הערך תחסוך לכם את הצורך בעבודת שכתוב מיותרת.

 

עריכת הערך

בתום כתיבת הערך יש לערוך אותו לפי שלושה שלבים עיקריים:

עריכה עניינית: בחינת תוכנו של הערך, השמטת מידע טפל שראוי להשמיטו והשלמת מידע חסר, הצגת הנושאים בסדר הנכון, חלוקה לסעיפים ועוד.

עריכה לשונית: קריאה נוספת של הערך ותיקון שגיאות לשוניות וסגנוניות. ראו הערך "עריכה" והמדריך לענייני סגנון ולשון.

עריכה טכנית: הוספת קישורים למקורות מידע אחרים, מיון לקטגוריות, שיפוץ קישורים פנימיים וכדומה.